חוק שעות עבודה ומנוחה
חוק שעות עבודה, הנועד להגן על זכויותיו של העובד קובע באילו זמנים ניתן או לא ניתן להעסיק עובדים, מהן שעות העבודה והאם מותר לדרוש מעובד להישאר מעבר לשעות לפי חוק שעות נוספות.
חוק שעות עבודה ומנוחה נחקק בשנת 1951 ורצוי שכל עובד ומעסיק יכירו את פרטי החוק וכך יימנעו מאי הבנות או מניצול.
במאמר הבא נציג לכם את פרטי החוק ונביא דגשים שיש לשים אליהם לב בין אם אתם מעסיקים או מועסקים.
שעות עבודה ומנוחה שמתיר החוק
לפי חוק שעות עבודה ומנוחה
- יום עבודה לא יעלה על 8 שעות לעובדים שישה ימים ו-9 שעות לעובדים חמישה ימים בשבוע.
- עבודת לילה הנה עבודה הנעשית בין השעות 22:00-6:00 והיא לא תעלה על 7 שעות במשמרת. לעבודת לילה ישנה התייחסות נוספת בחוק האוסרת להעסיק עובד במשמרת לילה יותר משבוע אחד ברצף בטווח של שלושה שבועות.
- שבוע עבודה לא יעלה על 45 שעות
- מנוחה שבועית תהיה לפחות 36 שעות רצופות כאשר ישנה התחשבות בדתו של העובד. לעובד יהודי 36 השעות יינתנו בימים שישי-שבת ואילו עובד שאינו יהודי יוכל לבחור מתי תהיה מנוחתו השבועית בין הימים שישי, שבת וראשון. לא ניתן להגדיר את הימים באמצע השבוע (שני-חמישי) כימי מנוחה שבועית.
- העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית ללא היתר של שר התמ"ס תגרור קנס מנהלי של 5000 ש"ח למעסיק!
החוק הינו חוק קוגנטי - חוק הנועד להגן על זכויות העובד וככזה אסור למעביד לגרוע ממנו, זאת אומרת שהמעסיק אינו יכול להחליט שיום עבודה הנו 10 שעות מבלי לשלם שעות נוספות.
חוק שעות נוספות
כדי לדרוש שעות נוספות המעסיק חייב לקבל אישור לכך ממשרד התמ"ס. לא מדובר באישור חריג או כזה שקשה לקבלו שכן משרד התמ"ס מאשר העסקה של שעות נוספות למרבית העסקים.
לפי חוק שעות עבודה נוספות, מותר להעסיק עובד 4 שעות נוספות בכל יום.
תשלום שעות נוספות ייעשה כך שעל השעה הראשונה והשנייה יקבל העובד 125% מהשכר ומהשעה השלישית ואילך העובד יהיה זכאי ל-150% מהשכר.
חישוב שעות נוספות נעשה ברמה השבועית כך שאם עובד אמור לעבוד 45 שעות שבועיות (9 שעות ביום), ביום הראשון עבד רק 6 שעות אך ביום שלישי עבד 12 שעות – על אותו יום שעבד יותר שעות לא יקבל העובד שכר גבוה יותר והעובד לא יקבל שכר שעות נוספות שכן בסיכום השבועי הוא עבד 45 שעות בלבד.
תשלום שעות נוספות לדוגמא
|
שעות עבודה לפי החוק
|
תשלום על כל שעה – לדוגמא
|
שעות נוספות באותו יום
|
תשלום נוסף שמגיע לך על שעות נוספות
|
|
9
|
30 ש"ח לשעה
|
2 שעות
|
75 ש"ח
(2 כפול 30 ש"ח כפול 125%)
|
|
9
|
50 ש"ח לשעה
|
3 שעות
|
200 ש"ח
(2 כפול 50 כפול 125% ועוד 1 כפול 50 "ח כפול 150%)
|
|
9
|
50 ש"ח לשעה
|
4 שעות
|
275 ש"ח
(2 כפול 50 כפול 125% ועוד 2 כפול 50 "ח כפול 150%)
|
העסקת עובד במנוחה שבועית
חל איסור להעסיק עובדים בזמן המנוחה השבועית שלהם או לדרוש שעות נוספות בשבת אלא אם כן יש הוראה ממשרד התמ"ס. הוראה חריגה כזו תהיה במצבי חירום בלבד ורק אם שר התמ"ס משוכנע כי הפסקת העבודה תפגע בביטחון המדינה, בכלכלה או בצרכי הציבור. בעל עסק שיעסיק עובדים במהלך המנוחה השבועית צפוי לקבל קנס של עד 12,900 ₪ על כל עובד שהעסיק.
בנוסף לכך, אדם המבקש להתקבל לעבודה אך מצהיר כי אינו מוכן בשום מקרה לעבוד בשעות המנוחה השבועית מפאת דתו – אסור למעסיק להפלותו בשל כך.
הפסקות במהלך העבודה
ביום עבודה של יותר מ-6 שעות, תינתן לעובד הפסקה של 3/4 שעה.במסגרת זמן זה 30 דק' יהיו למנוחה סעודה. ביום שלפני החופשה השבועית (ברוב המקרים זהו יום חמישי), לפי החוק ניתן לתת לעובד 30 דק' בלבד.
בזמן הפסקה של חצי שעה ומעלה העובד לא חייב להימצא במקום העבודה אלא אם כן נוכחותו הכרחית להמשך העבודה. במקרה כזה בו דורש המעסיק את נוכחות העובד בזמן ההפסקה – זמן זה ייחשב לזמן עבודה לכל דבר.
עובדים דתיים (בכל דת שהיא) זכאים לקבל הפסקות לתפילה לפי זמני התפילה המקובלים בלבד שזה אינו פוגם בעבודה השוטפת.
שעות נסיעה לעבודה אינן מוגדרות כשעות עבודה
מבחינת החוק, נסיעה לעבודה, גם אם היא אורכת שעה לכל כיוון, איננה נחשבת לשעת עבודה.
שעות עבודה הנן הזמן שבו העובד עומד לרשות מקום עבודתו.
יחד עם זאת, בגלל התפתחות הטכנולוגית המאפשרת לנו לעבוד כמעט מכל מקום, ישנם מקומות עבודה המתירים לעובדים בתפקידים מסוימים לקבל שכר גם על הזמן שבו הם נמצאים ברכבת (או בכל תחבורה ציבורית המאפשרת להם לעבוד ולא להיות עסוקים בנהיגה) מתוך הנחה שהעובד מנצל את שעות הנסיעה לעבודה.
חובת רישום שעות עבודה
על כל מעסיק ישנה חובה לנהל רישום מדויק של שעות העבודה של כל עובד.
מבחינת החוק רצוי שהרישום יהיה ע"י מחשב, הדפסת כרטיס או בכל אמצעי אלקטרוני אחר אך החוק מתיר גם רישום ידני הנעשה ע"י העובד בתנאי שישנה חתימה של אחראי.
ברישום שעות העבודה צריכים להופיע הפרטים הבאים: שם העובד, מספר תעודת זהות, שעות העבודה, שעות נוספות, ימי החופשה השבועית או ימי חופשה שלקח העובד וימי מחלה.