תוכנית ויסקונסין

תוכנית ויסקונסין


תוכנית ויסקונסין – יציאה מאבטלה לתעסוקה


תוכנית ויסקונסין
הינה תוכנית שהופעלה לראשונה במדינת ויסקונסין בארצות הברית בשנת 97 במסגרת רפורמה במדיניות הרווחה. מטרת התוכנית הייתה לצרף אוכלוסיות שהיו "תקועות" במעגל האבטחה, אל מעגל התעסוקה. אוכלוסיות אלו אשר קיבלו את המקבילה האמריקאית ל"הבטחת הכנסה" כללו בעיקר אוכלוסיה אפרו אמריקאית חלשה ובדגש על נשים חד הוריות. 
 
התוכנית כללה הכשרות מקצועיות והכוונה במציאת תעסוקה, תוך כדי התניית הקצבאות במתן הוכחות למאמץ אמיתי למציאת עבודה.
כחלק מהתוכנית ישנן ארבעה מסלולים אפשריים למציאת תעסוקה:
  1. עבודה רגילה, בדומה לכל עובד בשוק.
  2. עבודה מסובסדת במסגרתה המועסק עובד במקום עבודה אשר בו המדינה משתתפת בשכרו בחודשים הראשונים. מטרת מסגרת זו הינה לסייע למעסיקים לקלוט עובדים אלו.
  3. עבודה קהילתית, אשר למעשה כוללת עבודות התנדבותיות אשר מקנות למועסק בהן הרגלי עבודה ומשחררות אותו מהתלות הפסיכולוגית בדמי אבטלה אשר ניתנים ללא תמורה.
  4. הכשרה מקצועית, אשר במסגרתה מוענקים למובטל כלים אשר מטרתם לשפר את יכולת ההשתכרות שלו. כלים אלו הינם בצורת קורסים וסדנאות אשר משפרים מיומנויות בסיסיות ומקצעויות כאחד. הן כתיבת קורות חיים והן קורס מקיף במכונאות רכב למשל.
 

האם תוכנית ויסקונסין הצליחה?

הדעות לגבי הצלחתה של תוכנית ויסקונסין כפי שיושמה באופן כולל בארה"ב חלוקות. בתחילה התוצאות ( הייתה ירידה של עד 80% בנתמכים בויסקונסין, והוסק כי הייתה גם ירידה גדולה בתשלומי ההעברה, ושל שילוב חלקי אך גדול של המובטלים בעבודה), היו סימן להצלחה. עם זאת ישנן טענות כי גדל הפער בין עניים לעשירים, ההצלחה בארה"ב כולה אצל אימהות חד הוריות הייתה נמוכה (3.3% נשארו בעבודה לאחר 18 חודשים), כמו כן יש הצלחה חלקית ושונה בכל קבוצת גיל, ובכלל ישנה טענה על יצירת לחצים נפשיים וכלכלים מיותרים על המובטלים.

תוכניות נוספות בעולם

המוכרת מכולם היא תוכנית ה "ניו דיל" שמופעלת בבריטניה, ללא ספק זהו ניסיון להיתלות בהילת ה"ניו דיל" של רוזוולט. תוכניות דומות הופעלו גם באוסטרליה, הולנד, דנמרק וניו זילנד. וכן בכל אחת ממדינותיה השונות של ארה"ב הופעלו תוכניות מסעד לעבודה בצורות שונות ובחקיקה שונה.
 

תוכנית הניו דיל של רוזוולט

הניסיון של כלכלנים להבין את הניו דיל כסט של רפורמות כלכליות נועד לכישלון מראש. שכן חלק גדול מהתוכניות שיושמו במסגרת "100 הימים" לא נשאו פרי כלל. כמו כן לא היו שינויים משמעותיים ביכולת לייצר או פיתוחים טכנולוגים שיסבירו לחלוטין לפי מודל "סולו" או "קיינס" את הצמיחה הכלכלית שנלוותה אח"כ. הגדולה של רוזוולט הייתה שהוא פנה אל הנפש של האמריקאי בשיחות ארוכת וקבועות מדי יום על גבי רשת האתר של הרדיו. הוא יצר אווירה אופטימית ואמונה בלב האנשים, רוזוולט הבין את מה שידוע כיום בארץ: אווירת נכאים פוגעת בכלכלה בצורה משמעותית.

תוכנית מסעד לעבודה בארץ כיום

בארץ גובשה ועידת תמיר כדי להציע רפורמה בטיפול בבלתי מועסקים. עם זאת השינוי החוקתי החל עוד לפני שהוגשו מסקנות סופיות על ידי הועדה. יש טענות רבות שנשמעות על כך שהועדה הייתה מעין כיסוי לצעדים שכבר הוחלט עליהם מראש, ולא בהכרח עומדים עם המסקנות אליהן היא תגיע בסופו של דבר. אחד הגורמים הראשיים להקמת הועדה היה הגידול המשמעותי במקבלי גמלת הבטחת הכנסה בשנים האחרונות, והנטייה הגוברת להישאר זמן ממושך יותר כמקבל גמלה. יש להניח כי המיתון גם הוא תרם להעלאת הנושא לסדר היום של הכנסת.
בשנים האחרונות הופעלו מספר תוכניות דומות לתוכנית ויסקונסין בארץ ובדומה לתוצאות בארה"ב הדעות בארץ לגבי ההצלחה חלוקות. בנצרת לדוגמה נטען כי התוכנית לא התחשבה באוכלוסיה המקומית הערבית ויצרה מפח נפש רב בקרב האוכלוסיה שהרגישה פחיתות כבוד. יחד עם זאת יש טענות כי התוכנית הוציאה אנשים רבים ממעגל האבטלה ונתנה להם כבוד ושכר במקום תחושת נחיתות ודמי אבטלה.

הבעיות בהשבת מובטלים לעבודה והדרכים לפתרונן

אחד הגורמים שהביאו לרצון להפריט את שירות התעסוקה וליצור ניסוי שיביא ליותר הצלחה בהשבת מובטלים לעבודה היה חוסר היכולת של השירות ל"ספק את הסחורה" לאורך השנים. דוברת השירות מצדיקה את 5% ההצלחה, במיתון. אך בדיקה בהארץ הראתה כי גם בתקופת השיא של 99 הגיע השירות ל3.7% השמה בלבד. הזמן המועט שיש לכל פקיד לטפל בדורש עבודה בלווית הצמרת שחלק גדול ממנה הינו מינוי פוליטי ולא מקצועי דרדרו במשך השנים את שירות התעסוקה למצבה כיום. הפיתרון המוצע הינו להפריט באופן זה או אחר את השירות, והחששות המתלווים לכך הינם פגיעה בדורשי עבודה "לא רווחיים", כלומר פגיעה באלו שמצוקתם היא הגדולה ביותר דווקא.

הכדאיות להיות מובטל

בארץ עדיין יש עידוד לא לעבודה כי אם לקבלת גמלה. השיקול הכלכלי מוביל לטענת משרד האוצר אנשים רבים להעדיף לשבת בבית מאשר לעבוד ולקבל פחות. הפיתרון המופעל בימים אלו הוא הקטנת גמלאות והפעלת סנקציות כדי שעבודה תשתלם יותר.
יש הטוענים כי למרות שהבעיה היא אכן הבעיה שתוארה, הפיתרון צריך לבוא לא בדמות הפיכת הגמלה ללא משתלמת אלה בהפיכת עבודה ליותר משתלמת. במקום לקצץ עוד הטבות דוגמת הטבה בארנונה למקבלי גמלה, יש להוסיף הטבות אלו ליוצאים לעבודה. כך ביציאה לעבודה לא ייפגע מצבו של המובטל אלה רק ישתפר, ואלו שהינם מובטלים בעל כורכם, ירוויחו מינימום כלשהו לקיום צרכיהם. אדם עני איננו טוב לכלכלה, שכן הוא אינו צורך ואינו מניע את גלגלי הכלכלה. מניעת עוני הינה אינטרס כלכלי קר של מדינת ישראל, ויש לטפל בו כך, למרות הפרדוכס לכאורה שבנתינת יותר הטבות כדי לשפר את המצב הכלכלי.
 

דחיפת מובטלים לשוק העבודה

אכן מובטלים רבים ש"נדחפו" או "הוכנו" לשוק העבודה במדינות רבות, נשארו בשוק זה והשתלבו בו. אך ברור כעת כי העלויות להכשרת המובטלים לשוק עולות למדינה כהוצאות שבהחזקתם בגימלה, והיתרון הינו אך מוסרי ואידיאולוגי כמו גם נפשי למובטל עצמו. עם זאת, המחקרים לא מתייחסים לעליה בתוצר שנגרמת עקב העובדה שאדם מייצר דבר מה במקום לקבל גמלה, לעצם הייצור יש משמעות כלכלית, ולכן למרות שזה איננו קל למדידה, זה משתלם למדינה, ולא כישלון להשקיע גם את אותו הסכום בהנחה שהאדם יעבוד בעבודה בטוחה במקום לקבל גמלה. עם זאת יש לזכור את הנסיבות הכלכליות שהביאו להצלחה בהשמה בארה"ב שאינם בנמצא בתקופת השפל הנוכחית. לו תופעל התוכנית כעת, יש סיכון גדול שבשל מצב המשק אף מובטל לא ימצא עבודה פשוט מפני שאין, ואז כספי התוכנית הלכו לריק.
 

השלכות כפיית היציאה לעבודה

על סמך התוצאות שניצפו במדינות אחרות בעולם, מוכח כי לצד האחוזים הגדלים של המועסקים, רבים מהמועסקים החדשים עובדים בעבודות לא סדירות, עם בעיות תשלומים ולחץ מצד המעסיקים. ארגונים חברתיים משתמשים בנתון זה כקלף צודק המעיד כי מצבם של המועסקים הללו לא השתפר עם המעבר לעבודה כי אם הורע.
הגם שטענה זו נכונה, נטען כי הפיתרון לה איננו לא לבצע את התוכנית כי אם לשפר את תהליכי הבדיקה של תנאי העבודות, ולהחמיר עם בעלי עסקים שפוגעים בעובדים. ניתן לדוגמא לחוקק הצעת חוק שמעסיק שמפטר בתקופה מסוימת יותר מאחוז מסוים מעובדיו, ישלם קנסות, כך ימנע המצב של מעסיקים שמפטרים עובדים כצעד טקטי וכדי להמנע ממתן הטבות לעובדים קבועים. לגבי סוגיית האמהות החד הוריות, אין ספק שיש חוסר הגיון במצב בו אם חד הורית משאירה את ילדיה במעון א' והולכת לעבוד במעון ב' כדי לממן את המעון הראשון. גם לפי התורה הכלכלית ברור כי שמירה על ילדים הינה עבודה שראוי היה לזקוף כחלק מן התוצר. כדי לפתור זאת, יש צורך להמשיך עם ההקלות שניתנות לאימהות חד הוריות או לחלופין לספק פיתרון לאומי מסובסד לכלל האימהות והאבות כך שעלות מעון טוב לא תהיה גבוהה כשהיום.
 

לסיכום נראה כי תוכנית ויסקונסין יכולה להצליח אם תיושם נכון

ניתן להמשיל את המדינה לאדם הסובל מעודף חמור במשקל ומביט במראה. האדם רואה את הכרס (האבטלה) שגדלה יותר מכפי שרצה ומחליט להיפטר ממנה. כדי לעשות זאת הוא מחליט על אימוני כפיפות בטן סדרתיים. אך על אדם זה יש להבין כי טיפול נקודתי אינו הפיתרון. ללא תזונה נכונה, והתעמלות אירובית בצד תרגילי הבטן, הוא לעולם לא יצליח להיפטר מעודף השומן באיזור הבטן שהינו רק עוד סימפטום של בעיה גדולה יותר. האבטלה בישראל איננה פגם שניתן לפתור באמצעות כיפוף המובטלים. האבטלה היא סימפטום של מחלה כוללת במשק הישראלי שהפיתרון לה הוא צעדים חוקתיים וכלכלים שיופעלו במישורים רבים ואחרים.
 
למרות שזה לא "פוליטיקלי קורקט" לומר זאת, ברור שיש בארץ אוכלוסיה גדולה שאינה עובדת ומתאימה בדיוק לתוכנית חינוכית להסבה לעבודה. זוהי אוכלוסיית החרדים, וללא פנייה לאוכלוסיה זו, מוזרים המאמצים הנכבדים שנעשים כדי להשיב אוכלוסיה יותר בעייתית לשוק העבודה.  בדומה לאוכלוסיה זו, גם האוכלוסיה הערבית סובלת מאחוזי אבטלה גבוהים ויש לסייע לה בצורה מיוחדת.

המצב הבעייתי של עידוד לאבטלה צריך לבוא לא בדמות עוד מקלות על מובטלים אלה כעוד גזרים על מועסקים. אמנם זה יעלה כסף רב, אך לפי הכלכלן קיינס, גידול הוצאות זמני הוא בדיוק מה שצריך כדי להצמיח כלכלה. כמו כן, אם יעשו הצעדים הכלכלים תוך ניתוק (ולא הפרטה) של שירות התעסוקה מגופים פוליטים, יכול משלם המסים גם לחסוך כסף רב על עבודה מקצועית יותר ויעילה של גופים אלו.
כל הצעדים צריכים להינקט בזהירות וחכמה.

יש הבדל עצום בין נאום ה"אין לנו מה לפחד אלה מהפחד עצמו" של רוזוולט לנאום ה"מובטלים צריכים לנקות כבישים" של שרון. לטעמי שניהם צודקים, גם שרון, שכן ניקוי כבישים יכול להיות דרך נהדרת להראות תנופה חדשה ולעורר תקווה וצמיחה כלכלית כפי שהוכיח ג'וליאני בניו יורק בנקיון העיר. אך על שרון לבחור כאויב את הפחד כמו רוזוולט ולא את המובטלים עצמם. עליו להציג את נקיון הכבישים כתרבות חדשה ב"ישראל שכיף לגור בה", כך שמי שינקה את הכבישים במבצע לכשיוקם, ירגיש ציוני ולא פרזיט שמוכרח לעבוד. ישנה בעייתיות בעידוד אנשים לעבודה בנקיון, אך זהו פגם תרבותי של הישראלים ואינני מסכים כי יש רע בלהיות פועל נקיון. יש ליצור תוכנית חינוכית בבתי הספר לגבי הצורך בעבודה, אין להתבייש בשום עבודה, ויש לתת גמול כספי טוב גם בעבודות כפיים.
 
יש להגדיל את מצבת השוטרים הנמוכה מדי כיום, להחמיר עם נהגים מסוכנים בכבישים ולפתור את בעיית הנהג הישראלי הנחשב מהגרועים בעולם וגורם לתאונות (ופגיעה בתוצר) בצורה מוגזמת. לכאורה אין זה קשור לאבטלה, אך לו תינתן עבודה ליותר שוטרים, וימנעו לכן יותר תאונות, הרי שהכסף שיחסך למשק עקב כל נזק פיסי ולרכוש יממן את העסקת שוטרים אלו וכלל המשק ייהנה מביטחון רב יותר. כשם שישראל היא אחת המדינות עם אחוז נרצחים מהנמוכים בעולם יש להביא למצב דומה בכלל העבירות הפליליות.
העלאת רמת השכלת האוכלוסייה כולה.

לא בטוח שצעדים כנגד עובדים זרים הם הפיתרון. אך לו החלטנו כי אנו רוצים "שואבי מים", הרי שיש לדאוג להעלאת רמת האוכלוסייה הישראלית כולה. הפיתרון שניתן במרכזי תעסוקה, עוזר לאנשים לרכוש השכלה בסיסית, אך גורם בעצם לעודף אנשים עם השכלה בסיסית, כעת יש להוסיף ולהרים מדרגה גם אותם, ואת האקדמאים גם כן בתהליך משלים עד מעלה. כלומר, יש לדאוג לכך שכל המשק יעלה רמה מבחינת השכלתו ולא רק השכבה החלשה ביותר, שכן כך תגדל פי כמה השכבה הכמעט הכי חלשה.

לו נעלה את רמת ההשכלה של כלל המשק מדרגה אחת קדימה, נוכל לייבא עובדים זרים לעבודות הפחותות. אזי יש להחמיר את היחס למעסיקים לא חוקיים ולמנוע את הבעייתיות בשינוי הדמוגרפי שחל על ישראל עקב העלאת עובדם אלו, שכן להבדיל ממקסיקני אמריקאי שבנו שנולד בארה"ב יקבל אזרחות, אין ישראל נותנת לבן העובד הזר כל זכויות. זאת ניתן לעשות ע"י גביית ביטוח לאומי מהשכר, שיינתן בעזיבה את גבולות הארץ, והגברת הפיקוח באמצעות הזרמת כח אדם ליחידות המתאימות.
(ניתן להעלות את רמת ההשכלה ע"י מתן גמלה כספית ללומדים, כפי שנעשה בנורווגיה ולא גביית שכר לימוד כבארץ).
 
 
כל הנאמר במאמר זה הינו על דעת המחבר ואינו בגדר ייעוץ או המלצה

תוכנית מהל"ב - גרסת ויסקונסין הישראלית

אם אתם מחפשים עבודה, כדאי לכם למקד מאמצים באתר אחד המרכז את כל המידע, דוגמת זה גם אם מבקשים כמה שקלים להרשמה, הרווח אם תמצאו משרה טובה לפני אחרים, בלתי ניתן להשוואה. בידקו עכשיו!

 

 

מאמרים מרכזיים – דמי אבטלה

לשכות עבודה

לשכת העבודה

לשכת העבודה, רשימת סניפים ושעות פתיחה, כולל לשכת העבודה לנוער

ביטוח לאומי כסף

ביטוח לאומי

מהו שיעור הביטוח הלאומי שעליך לשלם, מי פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי, באילו נסיבות תוכל לממש את זכאותך לסיוע כספי ואיזה סיוע תוכל לקבל

דמי אבטלה לסטודנטים

דמי אבטלה לסטודנטים

אילו סטודנטים זכאים לדמי אבטלה. מה ההבדל בין סטודנטים לתואר ראשון וסטודנטים לתואר שני בקבלת דמי אבטלה ועוד?

לכל המאמרים >>

שאלות ותשובות – דמי אבטלה

מהי תקופת הכשרה לקבלת דמי אבטלה?

תשובה: למעשה המונח הנכון איננו תקופת הכשרה אלא תקופת...

מהי לשכת אבטלה?

תשובה: המונח לשכת אבטלה למעשה לא קיים כלל. סביר להניח...

כמה ימים צריך לעבוד לפני בכדי לקבל דמי אבטלה?

תשובה: המוסד לביטוח לאומי דורש ממי שמבקש דמי אבטלה לעבוד...

לכל השאלות והתשובות >>
אודות   |   יצירת קשר   |   מפת האתר   |   קישורים   |   תקנון   |   פרסמו אצלנו